0

26 אפריל 2017

בינתיים בצפון קוריאה: המסחר בהמפ מסייע למדינה המבודדת

image

צריכת קנאביס אינה חוקית בצפון קוריאה למרות מה שנהוג היה לחשוב, ואזרח שייתפס "מארגן" תיירים צפוי לעונש כבד. "סמים אינם חוקיים בצפון קוריאה וזה כולל גם קנאביס – שלמעשה נכלל ברשימת הסמים המסוכנים יחד עם קוקאין והרואין" אומר טורקל סטירנלוף – השגריר השבדי בצפון קוריאה לסוכנות הידיעות AP.

צפון קוריאה התפרסמה בשנים האחרונות כמדינה שניתן לצרוך בה קנאביס בחופשיות, ולאחרונה היא לא מפסיקה לייצר כותרות – ונראה כי הסנקציות הנוספות שהוטלו על המדינה המבודדת לא עוזרות במיוחד, והרודן ממשיך בפיתוח תוכניות הטילים שלו.

אז מה קורה במדינה המבודדת הזו עם צמח קנאביס?

מסתבר שחוק פקודת העונשין הצפון קוריאני מכליל גם את צמח הקנאביס כסם מסוכן ואוסר את השימוש והגידול שלו. לעומת זאת צמח ההמפ שאינו מכיל רכיבים פסיכואקטיביים נחשב כחוקי, ומשמש את המקומיים לייצור טבק לגלגול שמחליף את הטבק המקומי עם האיכות הירודה שלו – ומכאן הטעות הנפוצה שקנאביס מותר לעישון בצפון קוריאה.

מוצרי המפ

צמח ההמפ משתייך למשפחת צמחי הקנבוס, והוא מכיל כמות מזערית של חומרים פעילים ומשמש בעיקר לתעשייה. את ההמפ אפשר לגדל כמעט בכל אקלים. הוא צורך מעט מים, וכמעט שאינו מצריך שימוש בחומרי הדברה. הזרעים והסיבים של הצמח מהווים חומר גלם לתעשיות שונות, ביניהם מוצרי מזון כגון שמן זרעי המפ, חומרי בנייה, תרופות, דלק, חומרי איטום, חלקים לרכב, פלסטיק, קוסמטיקה, נייר, טקסטיל ועוד.

סחר ההמפ בצפון קוריאה

לא מעט תיירים ואנשי עסקים מסין ורוסיה רוכשים המפ בכמויות גדולות ב-'Rason Special Economic Zone' של צפון קוריאה, ומוכרים אותו תמורת רווחים בסין למפעלי ההמפ, ה'ראסון' הוא אזור סחר במשולש הגבולות עם סין רוסיה וצפון קוריאה, והמבקרים באזור חייבים בוויזה.

אזור המסחר המשותף בצפון קוריאה שמשמש את הסוחרים הרוסים והסיניים

מאחר וגידול המפ חוקי בצפון קוריאה, מכירה של "יוקסאם", כפי שסוג העשב נקרא במדינה המבודדת, הפכה לדרך קלה להרוויח כסף. הסוחרים ב'ראסון' קונים כמויות גדולות של יוקסאם מהתושבים המקומיים, משלמים 30 יואן (4.3 דולר) לקילו, ומוכרים אותו תמורת 500 יואן (72 דולר) לקילו לסינים. 

צמח ההמפ עדיין לא חוקי לגידול במדינות רבות בעיקר בשל השיוך הגנטי שלו למשפחת הקנאביס, אבל בצפון קוריאה הוא מוגדר כעשב מפיק שמן, והוא משמש לייצור מוצרי צריכה, כולל מגבות, שמן בישול, אטריות, וכן מדי צבא וחגורות. בנוסף הם משתמשים בסיבי הצמח כדי לייצר אוכל ומשטחי גידול לארנבות שמשמשות אותם למזון. אף על פי שהצמחים דומים, המפ מכיל רמות נמוכות מאד של חומרים פעילים.

חקלאים בצפון קוריאה עוסקים בעיבוד שדה המפ

כמו אצל השכנים הקוריאנים החוקים בסין די דומים, וגידול ומכירה של קנאביס לא מעובד הם בלתי חוקיים ומוענשים בחומרה. יחד עם זאת, עיבוד של המפ תעשייתי למטרות ביגוד, חבלים וייצוא הוא חוקי בהחלט, וחלק מהאספקה של מפעלי ההמפ בסין מגיעה מצפון קוריאה. ב-2004 דווח כי צפון קוריאה יצרה 12,800 טון מטרי של קנבוס, והפכה אותו ליצרן השלישי בגודלו בעולם אחרי סין וספרד .

סוחר צפון קוריאני מציג מגבת שעשויה מהמפ

צפון קוריאה מגדלת המפ באופן חוקי החל מתחילת שנות ה-80, והשליט הקודם קים איל סונג עודד ותמרץ את גידולו של היוקסאם (המפ) במטרה לפתור את משבר שמן הבישול שפגע במדינה בתחילת שנות השמונים. נכון להיום, ישנם אנשים שעדיין מגדלים אותו למטרות הפקת שמן לבישול, אבל רוב ההמפ שגדל כיום צומח פרא מזרעים של גידולי עבר. מאחר והוא גדל בכמויות גדולות כל כך בשטחים הפתוחים, מרביתם של הצפון קוריאנים אינם מודעים כלל לעובדה שהוא מוגדר כסם לא חוקי במדינות רבות.

קציני המכס של ראסון לא פותחים עיניים על סחורות של יוקסאם מיובש, ומתייחסים אליו כאל כל חומר גלם אחר, ומאפשרים לסינים לקחת ממנו ככל שהם חפצים. תושבים רבים לא יודעים אפילו עבור מה הוא משמש את הסינים והם מעבדים עבורם שדות שלמים, מה שמעניק להם מקור הכנסה חדש ונגיש מאד. הצמח נפוץ מאד בצפון קוריאה, וגדל בטבע בכמויות גדולות. כמובן שההכרה לשימושו הנוסף הולכת ומחלחלת, אך הדגש המרכזי לתושבי צפון קוריאה הוא באפשרות למכור את העשב הנפוץ בסכומים גבוהים מאד ביחד לערכו החקלאי.

המפ בישראל

המפ בקיבוץ דפנה | צילום: ארכיון דפנה

עוד בשנות ה-40, בקיבוץ דפנה שבצפון הארץ היו מגדלים המפ לייצור טקסטיל וחבלים בפיקוח הממשלה הבריטית. אבל למרות העובדה שהגידול נועד לצרכים תעשייתים ולא הכיל חומרים פעילים, הפקידים הבריטים התבלבלו ממראה העלים וחשבו אותו בטעות לבן דודו הקנאביס, ובעקבות כך גם ניהלו אחריו פיקוח מחמיר. ובסופו של דבר הגידול קיבל היתר לשנה אחת בלבד.

למרבה הפלא גם כיום החוק נשאר כפי שהיה בתקופת המנדט הבריטי, ובמדינת ישראל כיום לא ניתן לגדל המפ למטרות תעשייתיות ונראה שגם משרד החקלאות ומשרד הבריאות ורשויות המס עדיין מבלבלים בין צמח הקנאביס לבין צמח ההמפ בן דודו.

בינואר 2015 נערך דיון בכנסת בנוגע לגידול המפ לצרכים תעשייתים, שבסופו הוחלט שמשרד הכלכלה יביא נתונים פיננסים על גידולי המפ ומשרד החקלאות יעשה בדיקה משלו

במאי 2016 החטיבה למחקר של משרד החקלאות כתבו דוח בשם "גידול קנאביס בישראל – חקלאות מתקדמת" ונראה שגם שם מבינים כי "אך ורק בעקבות השתייכותו של הצמח למשפחת הקנאביס מוטלות מגבלות רבות על גידולו" עוד נכתב בדו"ח:

נוסף על כך הפוטנציאל העסקי החזוי עקב שינוי התפיסה בנושא בעולם כולו. ישראל יכולה לתפוס את מקומה כמובילה עולמית בתחום ,ליצור חממת סטארט-אפ חקלאי ולהפוך את הקנאביס הישראלי למותג עולמי. בין היתר, ולא פחות חשוב, הענף ייצור מנוף שיאפשר פיתוחה של החקלאות בעיקר בפריפריה, באופן שיאפשר לבני מושבים וקיבוצים לחזור ולעסוק בחקלאות ויעזור לקדם את החקלאות הישראלית.

נראה שהרשויות השונות ומשרדי הממשלה בישראל מתחילים להבין את הפוטנציאל הכלכלי והסביבתי של גידול המפ, והתרת המגבלות על עיבוד וייצור מוצרים ממנו.

 

שיתוף הכתבה במייל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


CAPTCHA Image

Reload Image