0

23 פברואר 2017

למה הקנאביס היום כל כך שונה מהקנאביס של שנות ה-70

image

לאורך כל ההיסטוריה האמריקאית הקנאביס היה חלק גדול מהתרבות, אבל עם מה שקורה שם היום זו ממש לא אותה התעשייה, או אפילו אותו צמח ממה שהכירו אז. עד הרגע שבו הקנאביס הוגדר כסם מסוכן לא התבצעו מדידות ובדיקות על קנאביס, הוא פשוט לא עניין אף אחד מבחינה מדעית ומחקרית.

בשנות השבעים מצב זה השתנה לצערנו, אבל היה לו יתרון אחד – החלו לבדוק את הקנאביס שהוחרם אז על ידי המשטרה, ומטרת הבדיקה הייתה בעצם למדוד את כמות הקנבינואידים הפסיכואקטיביים בצמח. אם נשווה את המצב היום למצב בשנות השבעים אנחנו נראה שיש עליה של 57%-67% בכמות הקנבינואידים שנמצאים על פני הצמח.

אז מה בעצם הסיבה לשינוי הדרסטי? ובכן, הסיפור קצת יותר מורכב ממה שחושבים

בתחילת שנות השבעים, רוב הקנאביס (72%) שנצרך בארה"ב היה מיובא בצורה לא חוקית ממדינות אחרות. מתוך כל הקנאביס המיובא בערך 60% הגיע מקולומביה. תהליך ההובלה לארה"ב והפצתו בתוך ארה"ב לצרכנים כמובן לקחה הרבה יותר זמן מאשר בגידול מקומי, מה שהוביל לכך שהמוצר הסופי שהצרכן קיבל היה הרבה פחות טרי מאשר מה שאנחנו רגילים אליו כיום.

קנאביס בשנות ה-70

קנאביס פעם

אז מעבר לטריות, מה הצרכן עישן? בתחילת שנות השבעים רוב הקנאביס שהגיע לארה"ב היה גיבוב של פרחים, עלים וענפים. הפרחים היו מעורבבים עם עוד הרבה חלקים נטולי השפעה, ולמעשה בשנות השבעים, האמריקאים עישנו בעיקר את השאריות, וגם שהן לא היו טריות

קנאביס בשנות ה-80

שנות ה70

המצב החל להשתנות בתחילת שנות השמונים, אז החלו להופיע מערכות הגידול ההידרופוניות. הטכנולוגיה החדשה צמצמה את השטח הדרוש לגידול קנאביס, ואפשרה ליותר אמריקאים לגדל לעצמם קנאביס בצורה דיסקרטית בביתם. הגידול המקומי גרם לפחות חומר מיובא להיכנס לשוק, קיצר את הזמן בין קצירת היבול להגעה שלו ללקוח, וכמובן דחק את המגדלים ללמוד ולחקור את הצמח על מנת להבין איך לשפר את היבול שלהם. השילוב של שני הגורמים האלו שיפרו את טיפוח הזנים של הצמח וגרמו לעליה בריכוז הקנבינואידים.

שנות ה-90

למרות העלייה בגידול עצמי לכל אורך הזמן שמאז, במהלך שנות התשעים, קנאביס מיובא ממדינות העולם השלישי – תפס את הנתח הגדול של השוק, ולא התמקדו אז בצמחים ממין נקבה.

קנאביס בשנות ה-2000

מאנצ'

הקפיצה המשמעותית הבאה קרתה בתחילת שנת 2000, אז רק 3.2% מהקנאביס שנדגם היה ממין נקבה, ורק לאחר עשור זה הפך לנורמה. מה שגרם לשינוי הדרסטי הזה בפרק זמן קצר זה, הוא השיפור הטכנולוגי יחד עם העליה בכמות המגדלים הביתיים, שהובילה לחקור את הצמח ולהבין מה בדיוק הצרכים שלו ואיך משפרים אותם. אחת התגליות הראשונות והחשובות יותר הייתה ההבדל בכמות הקנבינואידים בין זכרים לנקבות. ברגע שהמגדלים ידעו את זה, הם התמקדו בעיקר בגידול נקבות והשקיעו את רוב מרצם בניסיון להשביח את הצמח, ולהגדיל את אחוז החומרים הפעילים בו. השילוב של קיצור זמני ההפצה, הידע שנצבר ממחקר הקנאביס, וכמובן השיפורים הטכנולוגיים שינו את התעשייה ואת הקנאביס עצמו מקצה לקצה.

קנאביס בתקופה הנוכחית

שנות 70

היום יש לנו קנאביס טרי ואיכותי יותר, ובעל אחוז קנבינואידים גדול יותר. ציוד הגידול ושיטות הטיפוח הולכות ומשתכללות, ונראה שיש עוד לאן להתפתח. השאלה היא, מה צופן לנו העתיד בתחום הקנאביס?

הקפיצה המשמעותית הבאה, שמתרחשת ממש ממש עכשיו, היא כמובן הלגליזציה. בכל שנה עוד ועוד מדינות מצטרפות ומשנות את החקיקה בנוגע לקנאביס, בין אם רפואי ובין אם למטרות פנאי. הלגליזציה מובילה לאפשרויות פיתוח נוספות לצורכי מחקר ולהתאמת הקנאביס לכל שימוש בנפרד.

המחקר והידע ביחד עם ההתפתחות הטכנולוגית' כנראה ישנו את התעשייה מקצה לקצה, ועדיין נשארו עוד כמה שאלות שצריכות להישאל:

  • האם הלגליזציה תוביל גם למדיניות צריכת קנאביס אחראית יותר?
  • עוד כמה עוד ריכוז החומרים הפעילים יכול להעלות?
  • האם העלייה הזו בריכוז החומרים הפעילים היא סימן מעודד לקנאביס רפואי או שהיא בעצם מצביעה על מסלול שונה לחלוטין שהקנאביס הרפואי לוקח?
  • או אולי זה בכלל מרמז על כך שהקנאביס יהפוך לתרופה לכל דבר שמיוצרת במעבדות?

עוד אין לנו תשובות על כל השאלות האלו, אבל אין ספק שהעתיד של הקנאביס פתוח לחלוטין והכל עוד יכול לקרות.

שיתוף הכתבה במייל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


CAPTCHA Image

Reload Image