ArabicDutchEnglishFrenchGermanHebrewRussianSpanish
סופי צ'רניאבסקי - איך קנאביס כמעט גרם לי למות מפחד

איך קנאביס כמעט גרם לי למות מפחד

שתפו את החברים

אי אפשר באמת למות מיותר מדי קנאביס. מנת יתר של קנאביס, ברמה התיאורטית, אמורה להיגרם לאחר צריכה של כ-22 ק”ג של פרחים בפחות מרבע שעה – כמות שאיש מאיתנו אפילו לא יכול להתקרב אליה. הסיפור שלי על מנת יתר הוא…

אי אפשר באמת למות מיותר מדי קנאביס. מנת יתר של קנאביס, ברמה התיאורטית, אמורה להיגרם לאחר צריכה של כ-22 ק”ג של פרחים בפחות מרבע שעה – כמות שאיש מאיתנו אפילו לא יכול להתקרב אליה. הסיפור שלי על מנת יתר הוא מעט שונה, ואמנם לא הסתיים במוות (מן הסתם) אבל הוא בהחלט גרם לי לפחד כמעט עד מוות, ולפקפק באהבה של לקנאביס לכמה ימים.

אני יודעת שאין דבר כזה מוות ממנת יתר של קנאביס. גם אם יש איזשהו סף – שאחדים טוענים שעומד על 22 ק”ג של תפרחת בפרק זמן של כ-15 דקות – הוא גבוה מאוד עד כדי כך שלמעשה לא ניתן למות ממנת יתר של קנאביס.

לפיכך, ההגדרה שלי למנת יתר של קנאביס היא קצת שונה. לא כל כך הרבה כדי למות, אבל בהחלט מספיק כדי להרגיש כאילו אני הולכת למות, ואז עוד קצת.

טיפה אחת יותר מדי

הסיפור שלי מתחיל בבישול ביתי של שמן קנאביס. אני ובן זוגי הכנו שמן RSO שחור בבית, והחלטנו לפנק את עצמנו בערב כיף ומעט ממסטל מהרגיל.

זה המקום לציין כי אני בחורה שמעשנת לא מעט ולאורך תקופה לא קצרה. צריכת וויד היא דבר שבשגרה עבורי, וקודם למקרה המדובר יצא לי לקחת שמן RSO בעבר, ותמיד יצא לי גם ליהנות מהשפעתו הכיפית והחיובית, שהפכה לי את הערב לשמח ומהנה הרבה יותר.

לאור העובדה שכל חוויות השמן שלי היו טובות, החלטתי באותו ערב לקחת מעט יותר מהרגיל. לקחתי (למיטב זיכרוני שנשאר מאותו ערב) 14 טיפות של שמן RSO שחור, שריכוז החומר הפעיל בו (THC) עמד על כ-60% ואפילו קצת יותר. מעבר לעובדה שמדובר בכמות לא מבוטלת גם כאשר צורכים אותה באופן שגרתי, אותו ערב היווה את חזרתי לשגרת הצריכה לאחר חופשה ארוכה של למעלה משבועיים בה לא צרכתי קנאביס כלל.

שמן קנאביס
שמן RSO – הכל עניין של מינון

כ-40 דקות לאחר שצרכתי את השמן, ההשפעה התחילה לעלות לאט לאט והיא הייתה מדהימה. עברו עלי ועל בן זוגי שעתיים מדהימות של צחוק בלתי פוסק, אווירה מדהימה ותחושה של הרפיה מלאה בכל שרירי הגוף, בעיקר אלה התומכים בחיוך הדבילי.

אחרי כשעתיים המצב נהיה קצת פחות ורוד. זה התחיל בתחושת עייפות גדולה מאוד, שבעקבותיה הלכתי למיטה במטרה לסיים את הערב וללכת לישון. באמת שרציתי ללכת לישון, כבר נשכבתי במיטה, התכסיתי, ועצמתי עיניים. פתאום, הרגשה שלא הכרתי מעולם תקפה אותי. מאוד קשה להסביר במילים – אבל התחושה הייתה במילה אחת – מפחידה.

אני עומדת למות?

חשוב לציין כי במהלך כל ה’טריפ הרע’ לא הרגשתי שום דבר פיזי. שום כאב בראש, שום כאב באף חלק אחר בגוף שלי, רק תחושה אחת מאוד מאוד ברורה – אין לי מושג מה באמת קורה לי. אני רק יודעת שזה ממש לא טוב, והסוף קרוב. כן כן, דרמטי בדיוק כמו שזה נשמע לכם. פשוט הרגשתי שאני עומדת למות.

בנפש? פחד אלוהים. ומה בגוף? האמת שלא הרבה.

לא הייתה לי יותר מדי תחושה ברגליים, בידיים ובאף חלק אחר בגוף. הרגשתי שאני שוכבת על המיטה ומרחפת. במקביל, הכל היה כבד. היה לי כבד בתוך הראש, לא הייתה בי טיפה של כח כדי להזיז אף שריר בגוף שלי, ובקושי לנשום ולנשוף כדי להתקיים.

תוך כדי שבן זוגי יושב לידי ומלווה אותי בכל רגע, ומסביר לי במילים פשוטות והגיוניות מאוד, שמקנאביס אף  אחד לא מת, ובטח ובטח שלא מכמות של 14 טיפות של שמן, באמת שניסיתי להקשיב לו ולתת לו להדריך אותי – אך התחושה של הפרנויה הייתה חזקה ממני. כל מה שאני זוכרת שיצא לי מהפה זה “בבקשה, תעשה שזה ייגמר”, בשיא הדרמטיות האפשרית.

לאחר כשעה וחצי של ההרגשה המפחידה הזאת, הוא הכין לי שוט מרוכז של 2 מנות אספרסו וכוס צוננת של מיץ תפוזים. שתיתי את התפוזים לאט לאט, ואת שוט האספרסו הורדתי כמו שוט של וודקה. הטעם היה מזעזע. מר מאוד. אבל זה מאוד עזר לי, כי אחרי כ-15 דק’ לאחר השתייה של הקפה, הרגשתי שאני סוף סוף יכולה לקום מהמיטה ופשוט סתם לעשות טיול קטן ברחבי הבית.

סטלה רעה
אספרסו ותפוזים – הפתרון לסטלה רעה

לא קמתי בשביל מטרה מסוימת, אלא סתם כדי לנקות את הראש ולצאת ממצב שכיבה. התחושה עדיין הייתה מגעילה מאוד. הפרנויה התחילה מעט לרדת – אך הפעם התחלתי להרגיש בחילות, בחילות מטורפות כמו שלא הרגשתי בחיים. הרגשתי צורך מטורף להקיא, כנראה כתוצאה מהסחרחורת, אבל בפועל שום דבר לא יצא. כאילו הגוף צוחק עלייך.

אחרי ניסיון שווא להקיא, חזרתי לשכב במיטה. סוף סוף הצלחתי לעצום עיניים, אפילו לכמה דקות. אחרי כמה נשיפות ושאיפות חזקות ורצופות, מעט הירגעות והבנה בסיסית שלאט לאט התחילה לחלחל – שמקנאביס אף אחד לא מת. חזרתי על המשפט הזה מעט פעמים, ובלי יותר מדי הסברים – התחושה פשוט התחילה להיעלם. הפרנויה נעלמה, ובלעדיה סוף סוף נרדמתי. למחרת בבוקר התעוררתי כמו חדשה.

ולסיכום – לא מפחדים

אז נכון, קנאביס זה לא מושלם, ואפילו אפשר להגיע בגללו למצב לא נעים. אבל כמו שאומרים – הכל עניין של מינון. במידה והייתי לוקחת את הטיפות בהדרגה – כנראה שהייתי יודעת מה הגבול שלי ומתי זה מספיק. ברגע שצורכים המון חומר במכה, בלי לחשב ובלי לחשוב יותר מדי – אז עלול לקרות המצב שקרה לי, ‘סטלה רעה‘ מקנאביס.

לסיכום, מה שמדהים בצמח המופלא הזה, זה שלמרות שהוא גרם לתחושה מפחידה מאוד, שום נזק פיזי או נפשי לא קרה לי. הוא עד כדי כך טהור וטבעי, שאפילו ההשפעה הרעה שלו היא מתונה, בלי כאבים ובלי סבל פיזי. בניגוד לאלכוהול – ההתעוררות בבוקר הייתה מדהימה. ממש כמו יום חדש בלי שום תופעת לוואי.

איך זה גורם לכם להרגיש?
שתפו את החברים
תגובות: 8

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב-*.

  1. שירה |

    ווא נשמע שורט… מה זה אומר “הרגשתי שאני עומדת למות” אבל זה לא בגוף? וואי לא הייתי רוצה להגיע לשם. מעדיפה להסתפק בג’וינט שלי חחח

  2. עידן בן חמו |

    איזה חוסר אחריות זה לקחת סתם ככה מלא שמן. יש לך מזל שלא לקחת בקבוק שלם רק כדי לבדוק מה קורה, אופס. תגידי תודה שרק הרגשת שאת הולכת למות אחרת בגן עדן לא היו נותנים לך להיכנס

  3. ליאת ארביב |

    אין כמו צמח הקנאביס. אפילו בסטלה רעה הוא ידידותי

  4. גילעד |

    כולה אכלת כאפה חזקה. מקלחת קרה תה עם סוכר סיבוב בחוץ באוויר או מפגש אם המשטרה כל דבר שמוריד סטלה…

  5. אורי |

    לי קרה דבר דומה עם לקיחה של ריק סימפסון רק אותי סה תפס בנהיגה

  6. יוחאי |

    הכל תלוי במינון

  7. ים ראסטה |

    קוראים לזה נפילת סוכר חברים ראיתי את זה הרבה אצל אנשים חדשים שמנסים דאבים

  8. נני |

    לי קרה פעם משהו דומה (פשוט הייתי בטוחה שמשהו נורא עומד לקרות). לעסתי קצת פלפל שחור וזה הוריד את הסטלה בבת אחת.

Font Resize
Contrast