ArabicDutchEnglishFrenchGermanHebrewRussianSpanish
גידול קנאביס

גידול קנאביס – תנו לגדל בשקט

שתפו את החברים

על רקע כשלי רפורמת הקנאביס של משרד הבריאות, עם החוסרים, צמצום הזנים ואיכות החומר הבעייתית לעיתים, עולה שוב השאלה למה אוסרים על המטופלים גידול קנאביס בעצמם. שיחה עם עו”ד יניב פרץ   רוצים לגדל ירקות, פירות, צמחי תבלין ועשבי מרפא?…

על רקע כשלי רפורמת הקנאביס של משרד הבריאות, עם החוסרים, צמצום הזנים ואיכות החומר הבעייתית לעיתים, עולה שוב השאלה למה אוסרים על המטופלים גידול קנאביס בעצמם. שיחה עם עו”ד יניב פרץ

 

רוצים לגדל ירקות, פירות, צמחי תבלין ועשבי מרפא? לקבל תוצרת טרייה ואורגנית ועל הדרך ליהנות מזריעה בדמעה, קציר ברינה וכל זה? סחתיין. גדלו כל צמח אפשרי, חוץ מאחד. דווקא את הצמח שאולי הכי נחוץ, זה שמפיג כאבים, משפר תיאבון, מרגיע ועוזר לתפקד, אסור לגדל, גם אם אתם בעלי רישיון, כלומר המדינה הסכימה שקנאביס הוא התרופה שלכם.

בעלי רישיון לקנאביס רפואי בישראל רשאים להשתמש בצמח, אבל לא לגדל אותו. הדרך היחידה שלהם לפגוש בצמח, היא כתפרחות מיובשות וארוזות או מיצוי שמן, ללא שליטה על מה שעבר עליו בדרך. 

ואכן, מאז שנכנסה הרפורמה לתוקפה, נשמעות לא מעט תלונות של מטופלים על תפרחות באיכות ירודה, עם המון עלים, לעתים נגועות בעובש. בדיקות מעבדה מצאו בחלק מהתפרחות, גם כמויות גדולות של חומרי הדברה.

 

איסור שרירותי

עו”ד יניב פרץ, הפעיל זה שנים למען הלגליזציה ובעצמו מטופל בקנאביס רפואי, ייצג בעבר חולה קרוהן עם רישיון לקנאביס, שביקש לאפשר לו להמשיך ולגדל את הצמח לצרכיו הרפואיים (ללא הצלחה) ולאחרונה ייצג חולים שתבעו את ספקיות הקנאביס על האיכות הירודה של החומר.

“לא רבים זוכרים”, אומר עו”ד פרץ, “אבל עד שנת 2013, הותר למטופלים ברישיון לגדל קנאביס לצרכים רפואיים, עד עשרה שתילים לאדם. באותה שנה הוחלט לאסור את הגידול העצמי בצורה שרירותית, כדי לאלץ את החולים לקנות רק מהספקים”.  

גידול קנאביס
עו”ד יניב פרץ

 

מיץ קנאביס

משמעות האיסור על הגידול העצמי, היא, לדברי עו”ד פרץ, חסימת הגישה של החולים לצמח עצמו. “מוכרים לך רק חומר מיובש בשקיות, דבר שמנוגד לחוק כבוד האדם וחירותו. זה לא רק שלקחו מאיתנו את זכות הגידול כדי שנקנה מהספקים, נגזר עלינו לקבל רק קנאביס יבש”.

  • איך אפשר להשתמש בצמח הטרי?

“אפשר להשתמש בו לסחיטת שמן או מיץ קנאביס. רופא בשם ד”ר קורטני ויליאמס מאוניברסיטת סן פרנסיסקו, חקר את היתרונות התזונתיים של מיץ קנאביס טרי סחוט ומצא שבצורה הטבעית, בלי החימום, פי 60 יותר קנבינואידים מהצמח, נספגים בגוף, בעיקר THCA  ו-CBDA (שכידוע בחימום מתפרקים ל-THC וה-CBD המוכרים).

“קורטני טוען, מדובר בתוסף תזונה שיכול לעזור בהרבה מאוד מחלות. חולים שניסו, מספרים שמיץ קנאביס שיפר בצורה מדהימה את מצב המערכת החיסונית שלהם והעלים דלקות”.

 

בקנדה כבר הבינו את עניין גידול קנאביס

את הטיעונים הטובים ביותר בעד זכותם של חולים לגדל את התרופה שלהם, אפשר, לדברי עו”ד פרץ, למצוא בפסיקה שנתן בית המשפט הפדרלי בקנדה ב-2016, בעקבות עתירה של מטופלי קנאביס.

“בקנדה, כשעשו רפורמה בתחום הקנאביס הרפואי בשנים 2009-2013 וביטלו את רישיונות הגידול הפרטיים, הוגשו לבית המשפט לא מעט עתירות של מטופלים. הדיון היה מאוד מקיף. הם התייחסו לזכות החולים לגישה לזנים שונים, לנושא העובש בתפרחות שמגיעות לחולים, לפשטות הגידול העצמי ולחיסכון בעלויות שהוא מביא.

“הפסיקה של השופטים מנמקת בפירוט, למה נכון לחזור לגידול פרטי. יש לנו שיטת ממשל דומה לזאת שבקנדה ומערכת המשפט הישראלית לוקחת הרבה פעמים דוגמאות משם, למה שופטים בישראל לא מכירים את ההחלטה הזאת, שעונג לקרוא אותה?”

המומחה מישראל

פרט פיקנטי שעו”ד פרץ מבקש לציין בהקשר לאותו דיון בבית המשפט הקנדי, היא זהותו של אחד העדים שזומן מטעם משרד הבריאות הקנדי, לדבר נגד הגידול העצמי. היה זה לא אחר מאשר ד”ר יהודה ברוך, בעבר מנהל בית החולים אברבנאל ומי שניהל את תחום הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות בישראל. הפסיקה שהתקבלה, הייתה מנוגדת, כאמור, לדעתו של ברוך.

“השופט הקנדי אמר שלא מדובר בלגליזציה של קנאביס ולא בשימוש בצמח למטרות הנאה, אלא בעזרה לאנשים שסובלים מכאב, שזקוקים לגישה לקנאביס למטרות רפואיות. בקנדה פעלו באותו זמן לא פחות מ-53 ספקיות קנאביס רפואי. כלומר, היה היצע גדול, ועדיין כל הקשיים והבעיות היו קיימים, זן שלא מתאים בדיוק לחולה, חומר מרוסס, עובשים וכד’.

“צריך להבין שבגידול מסחרי, אתה חייב להיעזר בחומרי הדברה ולעמוד בתנאי גידול, שמייקרים מאוד את כל הסיפור. ככל ששטח הגידול גדול יותר, אתה צריך להשקיע יותר באטימה, בסטריליות, במניעת טפילים.

“במסגרת עתירה שהגשתי לאחרונה בשם מטופלים נגד חברות הקנאביס, על רקע האיכות הירודה של התפרחות ושימוש בשקיות לא אטומות, מצאנו בין היתר באריזות של אחד הספקים, חומרי הדברה אסורים בכמויות גדולות”.

  • לצערנו גם בירקות וצמחי תבלין יש חומרי הדברה.

“נכון, אבל את הקנאביס אי אפשר לשטוף כמו פירות וירקות ויותר גרוע, צורכים אותו לרוב בזיקה למקור חום והרבה מהרעלים, הופכים בחום לרעילים עוד יותר. זאת סכנה כפולה ומכופלת”.

 

חיי מדף

גם עובש הוא מהממצאים שהתגלו באריזות קנאביס שהגיעו לחולים. “עובש הוא פונקציה של לחות והוא מופיע רק בתהליך הייבוש והאחסון. אם תפרחות שלא  יובשו כמו שצריך, הוכנסו לשקית ועומדות על המדף, יכול להופיע עובש, שיש בו סכנת חיים.

“לא כולם יודעים איך לאחסן, לפעמים עושים את זה אצל חברות חיצוניות, לפעמים השליח מסתובב עם החומר יום שלם ברכב הרותח, לך תדע. כשאתה מגדל לבד, אתה מייבש ותוך כמה ימים מתחיל לצרוך. כל עניין האריזה, האטימה, השינוע, חיי המדף, לא קיימים”.

 

להוריד עלויות

בנוסף, טוען עו”ד פרץ, האיסור על גידול עצמי, חוסם בפני החולים גישה לכל מגוון הזנים הקיים. “כשאתה מגדל, אתה יכול לבחור ולהתרכז בזן שמתאים לך ולא צריך להתאים את עצמך למה שיש לספק להציע. אולי אתה רק אחד ממאה שזן מסוים עושה לו טוב? החסימה מגידול, לא מאפשרת לאנשים לצבור ידע על מה שמתאים להם”.

ויש כמובן, את עניין העלויות. “ברור שלגדל לבד, זה חסכוני יותר בעיקר היום, כשעלות החומר בבתי מרקחת יכולה להגיע ל-1,000 ש’ ויותר לחודש. גידול צמחים בבית, עולה מאות עד אלפי שקלים בודדים בשנה, תלוי במספר השתילים.

“מי שצריך לשלם 2,000 ש’ בבית מרקחת על 50 גר’, יוציא את הסכום הזה אולי בשנה הראשונה של הגידול. בשנה השנייה, זה יירד. יש כאן חיסכון של מאות אחוזים”.

 

גידול קנאביס כגינון טיפולי

מעבר לכל היתרונות האלה, לגינון יש כידוע ערך תרפויטי. “לגדל את הצמחים שאתה צריך, זאת גם תרפיה. יש לך עיסוק, יש לך אחריות. יש כמובן  תחושת שביעות רצון וסיפוק, זה מאוד בריא ואתה מקבל תפרחות בריאות ואורגניות.

“בנוסף, אומרים שהצמח מתאים את עצמו למגדל. הוא נושם את ה-C02 שאנחנו פולטים ולומד אותנו. אני מאוד מאמין בזה ויצא לי לשמוע כמה חוות דעת בנושא”.

  • גידול קנאביס עצמי של מטופלים גם יקל על המדינה?

“בוודאי. זה יהיה העוגן של השוק כולו. לנשפט וחבריו למדו שהם יכולים לאנוס את החולים. הם מדברים על ייעול והנגשה של קנאביס לחולים, אבל עשו רפורמה שטובה רק לאנשי הפארמה”.

גידול קנאביס

מעדיפים לגדל בסתר

בישראל הוגשו, לדברי עו”ד פרץ, מעט מאוד עתירות של מטופלי קנאביס שביקשו היתר לגידול קנאביס. “מערכת המשפט בישראל ידועה כמאוד נוקשה והגשת עתירה, כרוכה בעלויות מאוד גבוהות. גם מי שיגיש עתירה כזאת רק עכשיו, כמעט שנה מתחילת הרפורמה, יפסיד בגלל שהוא השתהה. אנשים מבינים שהם במלכוד ומעדיפים לגדל בסתר. אני מקווה שהנושא יתגבש לעתירה ייצוגית גם כאן”.

איך זה גורם לכם להרגיש?
שתפו את החברים
תגובות: 2

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב-*.

  1. יןאב |

    לא כלכלי לאשר גידול עצמי. תארו לעצמכם שכל אחת ואחד יוכלו לספק לעצמם תרופה יעילה בקלות שכזו…? ועוד לעבור תרפיה ‘על הדרך ‘.
    אז פעם היה פה שמח …(והיום יותר).

  2. גלעד |

    כל כך נכון ואני כל כך מסכים עם הטיעונים.
    ישר כח

שינוי גודל גופנים
ניגודיות