ArabicDutchEnglishFrenchGermanHebrewRussianSpanish

עוד רפורמה תקועה: הייצוא צפוי להתחיל רק לקראת 2019

שתפו את החברים

ועדת הסמים של הכנסת התכנסה היום לדיון בנושא ייצוא קנאביס רפואי למדינות בחו”ל, ובניגוד ללו”ז המקורי נראה שהרפורמה לא תקרה לפני סוף שנת 2018 ואפילו בתחילת שנת 2019. השווי של ייצוא קנאביס לחו”ל עומד על כמיליארד דולר לשנה עוד לפני…

ועדת הסמים של הכנסת התכנסה היום לדיון בנושא ייצוא קנאביס רפואי למדינות בחו”ל, ובניגוד ללו”ז המקורי נראה שהרפורמה לא תקרה לפני סוף שנת 2018 ואפילו בתחילת שנת 2019. השווי של ייצוא קנאביס לחו”ל עומד על כמיליארד דולר לשנה עוד לפני פתיחת השערים, עם צפי פוטנציאלי כללי של מעל 4 מיליארד דולר, אך ישנן בעיות שונות – כמו שינוע אווירי, תקציבי אבטחה ותחומי אחריות משפטיים – שעוד דורשות דיון מעמיק ופתרון לפני שמשהו יוכל בכלל להתרחש בשטח.

הוועדה המיוחדת למאבק בנזקי הסמים והאלכוהול של הכנסת, הנקראת בקיצור ‘וועדת הסמים’, התכנסה הבוקר לדיון נוסף ברפורמת הקנאביס הרפואי התקועה, הפעם בכדי לדון בנושא הייצוא הרפואי בפרט ולעקוב אחר התקדמות הרפורמה בכלל.

ענף ייצוא הקנאביס הרפואי צפוי להכניס למדינת ישראל סכומי כסף אדירים, המוערכים כיום על ידי הוועדה בכמיליארד דולר על בסיס הצעות נוכחיות בלבד, עם פוטנציאל שמוערך בכ-4 מיליארד דולר בשנה. לדברי איתן קופרשלוך, הממונה על מדיניות סחר חוץ משרד הכלכלה, האפשרות לייצא קנאביס לחו”ל כבר נבחנה אל מול 44 נציגויות ישראל בעולם, וכבר היום יש לחץ גדול מאוסטרליה, קנדה, ארה”ב וכן ממספר מדינות האיחוד האירופי כמו גרמניה, צ’כיה ודנמרק – כולן מעוניינות לקדם את הייצוא מישראל אליהן.

למרות כל זאת, גם בדיון הבוקר נראה היה שהרפורמה בעיקר נכתבת ומשוכתבת על הנייר, שלא לומר נדחית בצורה חוזרת ונשנית, ולא באמת כל כך קרובה למימוש בפועל.

הצפי לתחילת הייצוא: לקראת 2019

הבשורה העיקרית שיוצאת מישיבת הוועדה היא דחייה נוספת של התרת הייצוא, שלדבריו של ראש היק”ר יובל לנדשפט תהווה במקביל גם את הפעמון שיסמן את פתיחת השוק הרפואי כולו באופן רשמי.

תאריך היעד החדש שקבע לנדשפט ליריית הפתיחה של שוק הקנאביס הרפואי, שהייתה כזכור אמורה מראש להתרחש כבר בתחילת 2017, הוא לקראת סופה של שנת 2018 וייתכן שתידחה גם כמה חודשים אל תוך שנת 2019.

קנאביס רפואי כחול לבן
ייצוא קנאביס רפואי כחול לבן – אולי לקראת שנת 2019

לפי הדברים שנדונו בוועדה, תהליך האישור של חוות הגידול החדשות שאמורות להיכנס לשוק הייצוא, המתבצע כעת באמצעותן של חברות משפטיות המתמחות בתקני GMP לחקלאות רפואית, הנו מורכב יותר מתכנון החוות והקמת המתקנים בפועל. בסופו של תהליך זה, שלא נקבע עדיין בתאריך מסוים, כל חווה שתעמוד בתקנים תקבל אישור עבודה מתחדש ל-3 שנים.

אז תאריך יעד כבר יש, אבל מוכנות אמיתית כנראה שעדיין לא. מתוך מאות בקשות של חקלאים שהוגשו עד היום ליק”ר, פחות מעשר חוות נמצאות בתהליך הקמה מתקדם, ולדבריו של לנדשפט אפילו כמה מתוך 8 המגדלים הרפואיים המורשים כיום לא יהיו מוכנים לתקינה במודל החדש ואו לא יצליחו לקבל את אישורי המשטרה הנדרשים.

מכיוון שפוטנציאל הייצור למטרות צריכה רפואית בארץ הוא קטן יחסית, ופועל ניתן לספק את כל התצרוכת לשוק המקומי באמצעות 2 חוות בלבד, מרבית החקלאים החדשים שמעוניינים להיכנס לשוק ממתינים כיום להחלטה שתתקבל על ידי הממשלה ואינם רוצים לסכן את כספם בהקמת המתקנים לפני שמגיע אישור רשמי.

חוות קנאביס רפואי
חוות קנאביס חדשות – פחות מ-10 אישורים מתוך 100 בקשות שהוגשו ליק”ר

מבחינת הממשלה, לא נראה שיש גורמי עיכוב מיותרים. משרד החקלאות רתום לתהליך, ביחד עם משרדי הכלכלה, הבריאות והאוצר, כך לדבריהם של נציגי המשרדים שנכחו בוועדה. אפילו נציג המשרד לביטחון פנים טען כי הוא תומך במהלך, והוסיף כי העיכוב נגרם מסיבות תקציביות בלבד, מאחר ולדבריו עדיין מתבצע תהליך של משא ומתן על התקציבים שיעביר משרד האוצר למשטרה לצורך מימון הפעילות הנדרשת.

אז מה כן מעכב לנו את הייצוא?

הבעיות: לוגיסטיקה, אחסנה ואחריות

העיכוב בהתרת הייצוא נובע, כך על פי הדברים שמסרו נציגי הממשלה בעת דיון הוועדה, נובע מכמה בעיות עיקריות שעולות כעת לראשונה על סדר היום:

1. ‘בונדד‘ – האזור הנייטרלי במכס שבו מועברות סחורות המיועדות לייצוא ולייבוא. תחום האחריות של משרדי הממשלה נגמר במקומות אלו, ולכן כל התיאום בנושא הייצוא צריך להיעשות אל מול רשויות מס ההכנסה, שכרגע כלל אינן מוכנות לתהליך. בנוסף לחוסר המוכנות הרגולטורי, בשטח אין מחסנים מתאימים לאחסון הסחורה המיוצאת ולא סידורי אבטחה שישמרו עליה, ולכן מלבד הדחייה בלו”ז יגרור הנושא גם עלות כלכלית לא קטנה, שתגרור עליה במחיר המתוכנן לכל גרם של קנאביס.

2. שינוע אווירי – נכון לכעת חברות התעופה מסרבות להטיס מטען המוגדר בתור ‘סמים’, אך בהשוואה לשאר הבעיות המורכבות יותר זוהי בעיה שצפויה להסתדר בקרוב.

3. תקציב המשרד לביטחון פנים – תהליך בדיקת בקשות העבודה בתעשיית הקנאביס, כמו גם פעילות האכיפה והפיקוח השוטף על השוק במודל המורחב, הם כולם סעיפים הדורשים את העלאת התקציב של המשרד לבטחון פנים בראשותו של השר גלעד ארדן. עד שלא תוסדר העלאה שכזו, לא תתרחש ההתרחבות הנדרשת מצד כוחות המשטרה.

4. גנטיקה – במודל החדש של השוק, חקלאים יוכלו לגדל קנאביס אך ורק ממקור גנטי מאושר ומוסדר דרך הליך ייבוא חוקי. חוק זה מהווה חסם לחקלאים שלא יאפשר להם שימוש בגנטיקה הקיימת היום בשוק הקנאביס הרפואי, זאת משום שעד היום ולא נעשה ייבוא סדיר של קנאביס ולכן כל הגנטיקה הקיימת בישראל נחשבת למוברחת ולא חוקית.

DNA של קנאביס
חסם לחקלאים – אסור להשתמש בגנטיקה הקיימת או לייבא חדשה בעצמכם

“לסחר בינלאומי יש בירוקרטיה חמורה מאד וצריך להסדיר את עניין המקור הגנטי, ולכן אני צופה פה בעייתיות ומחובתי להתריע על כך,” מסר נציג משרד הכלכלה שהשתתף בדיון. הבעייתיות, כך לפי הדברים ששטח בפני הוועדה, יכולה להתרחש גם במצב אידיאלי בו ישראל תבצע את כל הצעדים הדרושים מצידה כדי לאפשר ייצוא תקין, משום שהליכים אלו עלולים להיתקל בבירוקרטיה מהמדינה המייבאת שלא תאפשר ייבוא של קנאביס מזן שאין לו מקור חוקי (IP).

בתגובה לבעיה זו, ענה יובל לנדשפט כי “כל צעד שעשינו עד היום היה צעד ראשון מסוגו ונתקלנו כבר באינספור התנגדויות, אנחנו אופטימיים וצופים שנעבור גם את זה”, וציין כי כיום עומל משרד הבריאות ביחד עם המכון הוולקני ו-2 חברות פרטיות העוסקות בייבוא חקלאי מסחרי, על “בנק” של מאות זרעי קנאביס שיובאו מכל העולם וישמשו לפיתוח התעשייה המקומית.

“צריכה להיכתב פה תורה חדשה ואנחנו מברכים עליו ומלווים אותו באופטימיות,” סיכמה חברת הכנסת תמר זנדברג, יו”ר הוועדה, את הדיון. “הוועדה רואה חשיבות גדולה לייצוא, רשמנו לפנינו את כל הגורמים המעכבים ואת ההתחייבות שלהם על תמיכה ומחויבות לתהליך, ואנחנו מכבדים זאת. הכוונה היא להתקדם הלאה בזמן הקרוב בכפוף להחלטת ממשלה שתצא גם היא לדרך בשבועות הקרובים.”

לסיכום, פעם נוספת מבטיחים נציגי הממשל כי הרפורמה “כבר בדרך”, אבל בפועל ישנם עדיין קצוות רבים שלא נסגרו וכן פער אדיר בין לוח הזמנים המקורי (הרבעון הראשון של 2018) לבין המצב שקיים היום בשטח. בינתיים, ישיבת הוועדה הבאה בנושא נקבעה לעוד חצי שנה (יוני 2018), אך מאחר ומדובר בפער רגולטורי שכמעט כולו על הנייר, קשה לאמוד האם מדובר באיחור של כמה חודשים עד שנה כפי שמסר משרד הבריאות, או שמא נמשיך לחכות כאן לרפורמה של ליצמן עד שר הבריאות הבא.

איך זה גורם לכם להרגיש?
שתפו את החברים
תגובות: 0

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב-*.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות